בשיעורים האחרונים למדנו את השיר "אורן" של לאה גולדברג.
קראנו מידע קל על הכותבת אשר עזר לנו לנתח את השיר.
במידע שקראנו היה כתוב שהמשוררת נולדה בליטה ועברה בגיל מאוחר יותר לישראל.
לאחר שקראנו את המידע ניתחנו את השיר והבחנו בכך שהמשוררת מבצעת איזושהי השוואה בין המקום בו נולדה (ליטה) לבין המקום אליו עברה (ישראל).
בשיר המשוררת אומרת שלמרות שבישראל אין כל הדברים אשר חוותה בילדותה (קול הקוקייה,מצנפת השלג,שלג וכו') כאשר היא יושבת בצל מתחת לעץ האורנים כל ילדותה קמה לתחייה כלומר, כאשר היא יושבת מתחת לעץ כל מה שאין בישראל פתאום יש בישראל (קול הקוקייה,מצנפת השלג,שלג וכו').
לפי דעתי המשוררת מנסה להסביר לנו שלמרות שפה בישראל אין את מה שיש בליטה היא עדיין אוהבת את פה ולא רוצה לעזוב.
כאשר ניתחנו את השיר עלו למוחי כמה שאלות:אם היה לה עצוב לעזוב את שם (ליטה)? מה האורן מסמל בשביל המשוררת?
לדעתי השיר הזה הוא דיי עצוב אני מקווה שבפעם הבאה אנו נלמד שירים יותר שמחים.
יום רביעי, 10 במרץ 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה